#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה דין ביצה שיצא רובה מערב יו&quot;ט וחזרה ונולדה ביו&quot;ט? (לריו&quot;ח ולרב).	לריו&quot;ח מותרת.</p><p dir='rtl'>ובדעת רב תרי שינויי אי ס&quot;ל כריו&quot;ח או פליג עליה.	<br/>ביצה דף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אמרו דאין ראייה מהברייתא דביצים גמורות במעי אמן שרו ביו&quot;ט, די&quot;ל דאין לסמוך על הברייתא בדבר שלא נתפרש במשנה. מהיכן הוכיחו למסקנא?	דבמתני' גופה דפליגי בנולדה, משמע דבמעי אמן שרי.</p><p dir='rtl'>ואין לומר דנקטו נולדה לרבותא דב&quot;ש דאף כה&quot;ג שרו, דא&quot;כ ברייתא דאסרה במעי אמן כמאן.	<br/>ביצה דף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אלו ביצים לא מגדלות אפרוח?</p><p dir='rtl'>ומה דין האומר שרוצה ביצים המגדלות אפרוח והביאו לו כאלו שאינם מגדלים?</p><p dir='rtl'>ומה החידוש?	שלא יצאו ממעי אמן, או דספנא מארעא.</p><p dir='rtl'>וכה&quot;ג הוי מק&quot;ט והדר.</p><p dir='rtl'>וקמ&quot;ל דלא נימא דרצה נולדות לפי שהם גמורות יותר, ושל זכר לפי שהם שמנות יותר, ואז רק יתן הדמים דביני וביני.	<br/>ביצה דף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ביצים גמורות שבמעי תרנגולת, האם מותר לאוכלם בחלב?	לת&quot;ק מותרות. לר' יעקב אם מעורות בגידים אסורות.	<br/>ביצה דף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תניא באוכל מנבלת עוף טמא, דמן השלל של ביצים טהור, ומן האשכול טמא. כמאן אתיא ומ&quot;ט לאביי ורב יוסף לתרי לישני?	לל&quot;ק - סבר רב יוסף דהא דשלל של ביצים טהור דלא כרבי יעקב, דמעורות בגידים אסורות בחלב. ודחה אביי דלא ילפינן טומאה מאיסור, ואף מדרבנן אין לאסור משום דאפושי טומאה לא מפשינן.</p><p dir='rtl'>לל&quot;ב - סבר רב יוסף דאשכול אתי כר' יעקב דמעורות בגידים הוו בשר. ודחה אביי דלא איירי בתלויים באשכול, אלא באשכול גופיה. ואף שהוא בשר איצטריך למימר אע&quot;ג דאיכא אינשי דלא אכלי, דומיא דקורקבן שהוצרך להזכירו.	<br>ביצה דף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מיהם הבע""ח דלהלן:<p></p><p dir=""rtl"">תשמישו ביום נולד ביום?</p><p dir=""rtl"">תשמישו בלילה נולד בלילה?</p><p dir=""rtl"">תשמישו בין ביום בין בלילה נולד בין ביום ובין בלילה?</p><p dir=""rtl"">ואיזו נפק""מ למדו מכך?</p>"	תרנגול.</p><p dir='rtl'>עטלף.</p><p dir='rtl'>אדם וכל דדמי ליה.</p><p dir='rtl'>ונפק&quot;מ דבדק בקינה של תרנגולים ומצא בלילה שרי, דודאי לא בדק יפה.</p><p dir='rtl'>ואף אם בדק יפה אימור יצאה רובה מבעוד יום.	<br/>ביצה דף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה דין בדק בקינה של תרנגולים מבעוד יום, ובלילה מצא שם ביצה, באופן דאיכא למימר דספנא מארעא, והיכא דליכא למימר?</p><p dir='rtl'>ומה הדין היכא דלא בדק?</p><p dir='rtl'>ומה הטעם?	היכא דאיכא למימר, אסורה. דאמרינן דאפשר שילדה בלילה. ואע&quot;ג דאפשר שיצא רובה מבעוד יום, לא שכיח. ורק אי לא בדק שרי, דאז תלינן שלא ילדה בלילה, דג&quot;ז לא שכיח [אף בספנא בארעא].</p><p dir='rtl'>והיכא דליכא למימר בכל עניין שריא, דא&quot;א כלל שתלד בלילה, ובהכרח דיצא רובה מבעוד יום.	<br>ביצה דף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה אופן ידוע שהביצה נולדה מזכר ולא ספנא מארעא?</p><p dir='rtl'>ומה הדין היכא דאיכא נהרא ומברא או מצרא?</p><p dir='rtl'>ולמאי נפק&quot;מ?	כל שיש שם זכר שנשמע קולו ביום, והיינו עד שישים בתים.</p><p dir='rtl'>ואם יש שם נהר אינה עוברת, ואם יש מברא עוברת, ובמצרא לא.</p><p dir='rtl'>ונפק&quot;מ דכל שיש זכר ולא ספנא מארעא, ברור שלא תלד בלילה, ואף אם בדק בקינה ומצא ביצה למחר מותרת, דודאי יצא רובה מבעוד יום.	<br/>ביצה דף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה שיעור שאור וחמץ, לאכילה ולראייה, לב&quot;ש ולב&quot;ה? ומנ&quot;ל?	לאכילה - שניהם בכזית, דפתח הכתוב בשאור וסיים בחמץ, לומר שהשיעור שווה.</p><p dir='rtl'>לבל יראה - לב&quot;ש שאור בכזית וחמץ בכותבת, דאי גם חמץ בכזית, לא בעינן לשאור דחימוצו קשה.</p><p dir='rtl'>לב&quot;ה בעינן גם שאור דלא חזי לאכילה. ושניהם בכזית.	<br>ביצה דף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תנן בשוחט חיה ועוף לב&quot;ש יחפור בדקר ויכסה. משמעות הלשון דשוחט בדיעבד משמע, מהיכן הכריחו דלא זו הכוונה לס&quot;ד ומסקנא?	לס&quot;ד מהא דב&quot;ה אומרים לא ישחוט, ומשמע דב&quot;ש שרו. ודחו דיל&quot;פ לא ישחוט ויכסה קאמר.</p><p dir='rtl'>למסקנא מהא דמודו ב&quot;ה דאם כבר שחט יחפור בדקר, וע&quot;כ דפלוגתת ב&quot;ש וב&quot;ה היתה לשחוט לכתחילה.	<br/>ביצה דף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	במה פליגי רבה ורב יוסף אליבא דב&quot;ש דשרו לשחוט לכתחילה ע&quot;ד לחפור ולכסות?</p><p dir='rtl'>ומה טעם המחלוקת לס&quot;ד ומסקנא?	"אי רק אומרים לו לשחוט ולחפור, או גם לחפור ולשחוט ולחפור.<p></p><p dir=""rtl"">לס""ד פליגי אי בעינן בכיסוי ליתן עפר למטה.</p><p dir=""rtl"">למסקנא לכו""ע בעינן, והמח' אי שרו ב""ש רק כשיש לו מוכן ליתן למטה וא""צ לחפור אלא אחר השחיטה, דאל""כ חיישינן דילמא מימליך.</p><p dir=""rtl"">או בכל עניין שרי ולא חיישינן לאימלוכי, שלא יבטל משמחת יו""ט.</p>"	<br/>ביצה דף ז		
